חיפוש באתר:
 
     


רשימת תפוצה
להצטרפות לרשימת התפוצה
 הכנס את כתובת הדוא"ל שלך:

 

 
 


גשאו אסנקאו אלמו


דף הבית >> סיפורים אישיים >> גשאו אסנקאו אלמו

גשאו אסנקאו אלמו, נולד ב 1957 בכפר אמבובר.
עלה לישראל והוכר כאסיר ציון.


סיפור עלייתי
גשאו גרשון אסנקאו אלמו נולד בכפר וויניה אמבובר בגונדר ב- 2/12/1953.
גשאו עלה לישראל בשנת 1990 וכיום הוא מתגורר בעיר כפר סבא, נשוי לרעייתו אסקל ואב ל-8.
גשאו למד באתיופיה בביה"ס היסודי באמבובר במחוז גונדר.
 
ב-1978--1982 שירת בצבא האתיופי כלוחם ומפקד והשתחרר בעקבות פציעה בזמן המלחמה.
ב-1984-1990, כשעוד עבד במשרד הפנים כפקיד בממשלת אתיופיה, ניצל את תפקידו ובצע פעולות התנדבותיות וחשאיות על מנת לסייע לבני הקהילה ביתא ישראל בבריחה לישראל. היה זה בתקופת מבצע משה בעת הנהירה הגדולה של המון משפחות יהודיות לסודאן כדי לעלות לישראל. גשאו עשה זאת בדרכים הבאות:
א. כתוצאה מהיציאה ומהבריחה של הרבה מיהודי אתיופיה, השלטונות האתיופים החלו לעצור ולאסור הרבה מהמשפחות שנתפסו בזמן הבריחה. גשאו, שאת זהותו האמתית לא ידעו, ניצל את תפקידו במשרד הפנים ובדרך חשאית שיחד גשאו את הסוהרים וסייע לשחרור האנשים מהכלא והחזרתם לכפר שממנו יצאו. הוא עשה זאת תוך כדי סיכון חייו וכמובן תוך כדי סיכון תפקידו ומעמדו במשרד. לאחר שאלו חזרו לכפר, הוא ריגל אחר המשרדים והשלטונות ונתן זמנים ומקומות מדויקים למשפחות שביקשו לצאת שוב לדרך ולברוח לישראל דרך סודאן. בעקבות הסיוע שלו, לאותם המשפחות לא נשקפה שום סכנה למעצר או כליאה והם יצאו שוב לדרך לאחר הדרכתו של גשאו.
ב. בנוסף לכך, בתקופה זו רבים מבני הנוער של ביתא ישראל גויסו או שהיו מתוכננים לגיוס לצבא האתיופי וידוע שמי שמתגייס אינו חוזר למשפחה ועד תום חייו הוא נשאר איש צבא. גשאו סייע לאותם בני נוער להשתחרר מהשירות הצבאי ולחזור למשפחות ולעלות לישראל. כמו כן, הוא היה חשוף לרשימות והיה מגיע למשפחות של אותם בני הנוער המיועדים לגיוס לפני מועד גיוסם והיה לוחץ ומזרז אותם לצאת לדרך לפני הגעת הצבא בכדי לגייס את בני הנוער וכך למעשה מנע בעוד מועד פיצול משפחות וזירוז עלייתם יחדיו לארץ.
ג. בין השנים1987 ל-1988 התגלתה זהותו פעילותו של גשאו למען בני העדה ביתא ישראל והוא נתפס, נעצר ונכלא והוא נחשב בעיני השלטון כבוגד וכשליח של השלטון בישראל וארה"ב ויש שכינו אותו במעצר כעובד CIA האמריקאי. גשאו נעצר ועבר עינויים קשים הכוללים פגיעה פיזית ונזק גופני רב שמשפיעים עליו עד עצם היום הזה. הוא היה מיועד להוצאה להורג אך למזלו הרבה, במשפט שנעשה לו לא נמצאו ראיות המפלילות אותו בצורה ישירה על הפעולות שבצע והוא שוחרר מהכלא ויצא לחופשי.
 
ב-1990 גשאו ניצל את שחררו מהכלא וברח מאתיופיה ועלה לישראל דרך אדיס אבבה.
ב-1994, לאחר עלייתו לישראל, הוא החל להתנדב למען בני הקהילה  כאן בישראל על מנת לסייע להם להשתלב ולהיקלט בחברה תוך כדי שמירת מסורות של בני הקהילה האתיופית. להלן מספר פעילויות שעסק בהן ועוסק בהן עד עצם היום הזה:
א. פעילויות כלל התנדבויות:
    1. חבר ועד ארגון אסירי ציון והרוגי מלכות יוצאי אתיופיה.
    2. חבר ועד בהנהגת בני הקהילה יוצאי אתיופיה בכפר סבא.
    3. מתנדב כ- 10 שנים במשמר האזרחי במשטרת כפר סבא.
    4. היה שותף בגיוס בני נוער מבני הקהילה האתיופית לתנועת הצופים בשנות ה-90.
ב. פעילות בנושא הדת:
    בשל החשיבות לשמור ולא לשכוח את המסורת היהודית החשובה שעליה גדלנו ובכדי להמשיך ולנהוג לפי המסורת היהודית של אבותינו, גשאו פעל ועש רבות בנושא.
    1. במאבק ממושך ועיקש מול משרד הדתות ומול המועצה הדתית בעיר כפר סבא, הוא ושותפיו הצליחו במינוי של המנהיג הרוחני, הקייס קסאו זימרו, לתפקיד המנהיג הרוחני של העדה בעיר כפר סבא.
    2. הוא ושותפיו פעלו רבות מול הרשויות המקומיות עד אשר הוקם בית הכנסת למען העדה האתיופית בשכונת יוספטל, בעזרתו של הדר' עמנואל שהיה אחראי במחלקת הדתות במתן אישור ההקמה והבנייה.
     3. גשאו היה שותף יחד עם חבריו בסיוע למר שמואל יעקב ותושבי העיר בני העדה במאבק מול הרשויות המקומיות עד אשר התקבל אישור להקמת בית כנסת במרכז העיר לבני העדה המתגוררים במרכז העיר בכדי שישמש אותם לפעילות הרוחנית והדתית לפני מנהגי אבותינו.
ג. פעילות בנושא הקמת מרכזים קהילתיים היחודיים לבני העדה:
    1.משום שבני הנוער מהקהילה אתיופית הסתובבו בשכונה ולא מצאו מקום אשר יכול לשמשם כמקום מפגש ומקום בו יוכלו להעשיר את היכולת הלימודית שלהם, החליטו גשאו אלמו ושותפיו לפעול עם הרשות המקומית בכדי להקים את מרכז הנוער הקהילתי "מועדון עמוס". לאחר מספר שנים, כשמורכז פעל בצורה יפה והניב פרות הוחלט לשנות את שמו וכיום שמו של המועדון הוא "מועדון ע"ש יונה בוגלה", על שם האיש שטרח ועמך כל חייו למען הקהילה ודאג שיהודי אתיופיה ישמרו את דתם היהודית ויגשימו את חלומם ויעלו לארץ האבות, ארץ ישראל.
    2. לבני העדה האתיופית ישנם מנהגים השונים מכל עדה אחרת בארץ. במנהגי אבלות, לדוגמה, קיימים צרכים רבים שאינם בשום עדה אחרת. ריכוז גדול של מנחמים באים מכל מקום בארץ ולפעמים מספר המגיעים מגיע למאות ואלפי אנשים. ולהבדיל, גם כשיש אירוע משמח בקרב בני הקהילה הדבר דומה מאוד וישנו ריכוז גדול של אורחים ומתקיימים מסיבות שמחה במהלך כל ימי סוף השבוע. בשל כל זה פעל גשאו שוב בשיתוף עם שותפיו עם הרשות המקומית ועם תורמים מחו"ל עד אשר נבנה מרכז קהילתי מפואר שאין כמותו בשום מקום בארץ. לצערנו הרב, אברהם מולה ז"ל, שהיה מוביל הדרך והיה הפועל המרכזי בפעילויות אלו, לא הספיק לראות את פועלו ושגשוגו של המרכז הקהילתי והיום הוא נקרא על שמו: בית אברהם מולה ז"ל.
    3. במרכז הקהילתי "בית אברהם מולה ז"ל " נבנתה אנדרטה לזכר חללי סודאן שאין כמותה כדי להנציח את המחיר הכבד שהמשפחות שילמו והקריבו כדי להגשים את חלום אבותינו לשוב חזרה לירושלים ולארץ ישראלגשאו היה שותף בהקמתה בשל החשיבות בהנצחת הנופלים בדרך.
ד. פעילות רווחה וסיוע למשפחות נזקקות:
    1. שותף בפעילויות גישור בתוך העדה ומסייע בפתרון סכסוכים.
    2. פועל על מנת לסייע למשפחות מחוסרות דיור מול הרשויות ולעתים בחיפוש דירות להשכרה.
    3. היה פועל בסיוע לזוגות צעירים בני העדה האתיופית לקבל נקודות זכות ברכישת דירות עם מחלקת קרקעין בעיר כפר סבא. 
    4 סיוע לנזקקים ע"י מציאת תרומות מארגונים תורמים..
    5. סיוע מציאת פתרון למבוגרים מבני הקהילה עם מקומות תעסוקה שמנצלים ומלינים שכר או מפטרים מהעבודה ללא תשלום הוגן וכ'ו.
    6. סיוע למבוגרים מולרשויות בעיר בתרגום השפה או גישור בכדי לפתור בעיות אישיות שצצות מול המשרדים ברשות המקומית.
    7. פועל במאבק מול גופים או ארגונים המפלים לרעה אנשים מבני הקהילה בגלל צבע עורם.
 
גשאו אולמו כבר קיבל תעודות הוקרה רבות על פועלו ועל התנדבותו למען תושבי הקהילה ולמען תושבי העיר בכלל. חשוב לציין שאת כל הנאמר כאן הוא באהבה וללא תשלום .
אנו מאחלים לו עוד הרבה שנים של תרומה והתנדבות למען הקהילה.
 

 
 
ארגון אסירי ציון יוצאי אתיופיה   -    צור קשר         מפת האתר         חזור למעלה

 


לייבסיטי - בניית אתרים